הרובד החסר בתכנון בישראל

מגמות הפיתוח במרחב הבנוי והפתוח מציבות אתגרים מהותיים בפני מתכננים ומקבלי החלטות. האם תכנון אסטרטגי אזורי יכול להתמודד עם אתגרים אלו ולהוות כלי חשוב למיתון קונפליקטים מרחביים וליצירת ערך בשאלות של זהות ושייכות? תפיסת הפעולה של אזוריות זוכה בשנים האחרונות לחיזוק ועניין רב בקרב גורמי ממשל, אשכולות, רשויות מקומיות וארגוני חברה וסביבה. משרד השיכון והבינוי, לשכת התכנון המחוזית ואשכול רשויות גליל מערבי הרימו את הכפפה ויזמו יחד תוכנית אסטרטגית אזורית.

עבורנו הייתה התכנית הזדמנות למנף את הערך המוסף של מודוס וליצור סינרגיה כיועצים מתודולוגיים, מתכננים חברתיים ומובילי תהליך יוצא דופן של שיתוף ודיאלוג משמעותי עם עשרות בעלי עניין (משרדי ממשלה, רשויות, אקדמיה, חקלאים, גורמי בריאות, תיירות, מו"פ, אנרגיה ועוד). גיבשנו תהליך תכנוני ייחודי והובלנו יחד עם אד' דורית שפינט ממשרד גורדון אדריכלים את צוות התכנון לתוצר פורץ דרך. התוכנית יצרה תמונת עתיד מוסכמת והגדירה 4 מחוללי שינוי המבוססים על נכסים ממקומיים ומגמות ארציות ועולמיות.